בתור אישה ואמא, מפריע לי לחגוג את חג הפסח, חג חשוב כל כך, חג שמעורר אותנו לצאת לחירות, בלי אזכור לעוצמה הנשית. בלי מרים הנביאה ועוד נשים עוצמתיות רבות וחכמות שבזכותן אנחנו פה.
איך אפשר לחגוג את החרות רק עם האנרגיה הגברית? אם האנרגיה הנשית לא נחגגת גם, הרי שהיא לא בחירות. היא בהתעלמות, הקטנה וביטול. זאת לא חירות לאף אחד. החרות היא השילוב של האנרגיה הנשית והגברית ביחד.
עוצמה שעוזרת לנו להגשים את החלומות שלנו ולהנהיג את חיינו.
אז עכשיו עם האנרגיות המיוחדת של פסח שעוזרות לנו לשחרר פחדים, להתקדם ולהגשים את החופש שלנו. נעבור במדיטציה ריפוי עמוק לכאב ולפחדים שמונעים מאיתנו להגשים את חלומותנו. נחצה את ים סוף שלנו עם מדריכות רוחניות, נגשים את חלומנו, ונחגוג את הנשיות שלנו, החרות שלנו והחיים.